אלי עזור לי- על חג הסוכות

חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים המוזכרים בתורה (יחד עם פסח ושבועות). הוא מצויין לזכר ימי הנדודים של בני ישראל במדבר בדרכם ממצרים אל ארץ ישראל, אז התגוררו במבני מגורים ארעיים הנקראו סוכות, בסמוך לשדותיהם או כרמיהם.

החג נחגג בתאריך העברי ט”ו בתשרי למשך שבעה ימים, ככתוב בספר במדבר, פרק כ”ט פסוק י”ב: “וּבַּחֲמִשָׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (דהיינו, ט”ו בחודש תשרי)… וְחַגֹּתֶם חַג לה’ שִׁבְעַת יָמִים”. מועד זה מסמל את צאתה של השנה החקלאית ואת תחילתה של השנה החקלאית החדשה בטרם החלה עונת הגשמים.

מנהגי ומצוות החג

חג הסוכות שונה מיתר חגי ישראל בכך שאין לו מאכלי חג, הגם שנהוג לאכול בו מן הפירות שהשתבחה בהן הארץ. בחג זה מצווה לשבת בסוכה, לאכול ולשתות בה ואף לישון בה הן ביום החג הראשון והן בששת ימי חול המועד שלאחריו.

קיימת גם מצוות נטילת ארבעת המינים, שהם ארבעה צמחים: לולב, אתרוג, הדס וערבה. על פי המדרש, צמחים אלה נבחרו משם שהם מסמלים את ארבעת סוגי האנשים המרכיבים את בני ישראל: האתרוג מסמל את אלה שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים, הלולב מסמל את אלה שיש בהם תורה אך לא מעשים טובים, ההדס מסמל את אלה שיש בהם מעשים טובים אך לא תורה והערבה מסמלת את אלה שאין בהם לא מזה ולא מזה. נהוג ליטול את ארבעת המינים יחדיו משום שכל סוגי האנשים המרכיבים את עם ישראל משלימים זה את זה כפי שהאתרוג והערבה, הלולב וההדס משלימים זה את זה.

כאשר בית המקדש עדיין היה קיים, מצווה היה לעלות לירושלים בשלושת הרגלים שחג הסוכות הוא אחד מהם. בבית המקדש נהוג היה לקיים מצוות שונות כמו ניסוך המים (מנהג שנשתמר עד היום בדמות “שמחת בית השואבה”, מנהג הכולל ניגוני וריקודי שמחה בלילות החג); כמו כן נהוגה הייתה הקפת המזבח בענפי ערבה והעלאת זבחים לקדוש ברוך הוא.

בנוסף, נהוג היה לבקש בקשות שונות מן האלוקים, בהן בקשות לישועה, ירידת גשמים והצלחת תבואה, ואחת לשבע שנים, לאחר שנת שמיטה נהוג היה להתכנס ב”מעמד הקהל” ולקיים את מצוות “הקהל” – מצווה שעדיין קיים לה זכר והיא מתקיימת ליד הכותל.

היום האחרון של חג הסוכות נקרא “הושענא רבה”. על פי המדרש, יום זה הוא האחרון בו יכול האדם לתקן שנגזר עליו מלמעלה בראש השנה וביום כיפור, ועל כן נהוג להרבות בבקשות מן האל ובלימוד תורה.

שמות החג

חג הסוכות מכונה גם במספר שמות נוספים, כאשר כל אחד מן השמות הללו מעיד על פן אחר בחג:

בתורה מצוין החג בשמו חג הסוכות, המוזכר לראשונה בספר ויקרא, פרק כ”ג, פסוק ל”ג. זהו זכר לימים בהם שבטי ישראל התגוררו בסוכות בעת נדודיהם במדבר, במסע מארץ מצרים אל ארץ ישראל. לכן גם מצווה לשבת בימי החג בסוכה.

בספרי הנביאים, ספרי הכתובים ולשון חז”ל נהוג לכנותו פשוט “חג”, כלומר בכל המקומות בהם מוזכר חג אולם לא כתוב איזה, הכוונה היא לחג הסוכות.

בספר שמות, פרק כ”ג, פסוק ט”ז, מוזכר שם נוסף לחג הסוכות, והוא “חג האסיף”. זאת על שום סוף השנה החקלאית בה האיכרים נוהגים לאסוף את התבואה מן השדות, וכך למעשה מודגשת המשמעות החקלאית של חג הסוכות, כלומר הקשר בין עם ישראל לבין אדמתו וארצו.

שם נוסף שניתן לחג הסוכות הוא “זמן שמחתנו”. שם זה ניתן לו על ידי חז”ל, משום שמצוות השמחה בחג הסוכות מוזכרת לא פחות משלוש פעמים בתורה.

צוות “אלי עזור לי”

#ערבה #לולב #ביתהמקדש #אתרוג #סוכות #שלושתהרגלים #הדס #אליעזורלי #חגהסוכות #ארבעתהמינים